August 14, 2019

Please reload

פוסטים אחרונים

אז איך הכל התחיל? הסיפור שמאחורי הציור השיתופי

August 1, 2019

1/3
Please reload

פוסטים נבחרים

עבודת הלב כמנוע לאיזון בתהליך היצירתי ובתהליך החיים

18/09/2018

פוסט שנכתב לכבוד יום כיפור, אבל רלוונטי לכל יום של חיים. 

בעיקר למי שהולך בדרך של יצירה, של התפתחות (מבחינתי אין הבדל בכל מקרה).


סליחה שהלחצתי אותך,
שלא הקשבתי לגוף שלך,
שהעמסתי, שהוצאתי מפרופורציות,
שלא ראיתי את התמונה המלאה,
שהייתי צרת עין או מבוהלת,
שלא עצרתי להקשיב,
שביקרתי ושפטתי בחומרה,
שעצרתי את כח החיים שבך בגלל פחד,
שלא שמתי אותך בראש מעייני,
וסליחה על זה שגם הייתי קשה עם עצמי על כל זה.

 

אפילו שזו סליחה שאני מבקשת מעצמי - לסלוח זו עבודה :)

 

ג׳ק קורנפילד מדבר על העבודה של הלב,
ובאופן יותר ספציפי על הסליחה.
כששמעתי אותו זה יצר בי המון סדר, וחמלה.
מה שנגע בי יותר מכל היה הרכות וההתמדה העדינה שנבעה מהדברים - שאפשר לסלוח בכל רגע במידה מסויימת גם אם מאד קטנה, ולפעמים בכלל לא, ולפעמים ממש הרבה. זה לא שחור או לבן. תמיד אפשר לחזור לא לסלוח אחר כך אם ממש רוצים! אבל הבחירה המודעת לגעת בלב ולהרפות אותו בעדינות, היא קסם אמיתי והעבודה הכי חשובה שאני יכולה לחשוב עליה.

 

אפשר לשמוע אותו כאן:

 

ובאשר לעבודה של הלב, 

היא משמעותית מאד כאשר עוברים תהליך של גדילה ויצירה,

יציאה לעולם, ביטוי ומנהיגות.

קולות פנימיים שלא מקבלים מקום עלולים לבלום אותנו,

לתקוע מקלות בגלגלים ולהפריע לפריחה ולזריחה שלנו,

במגוון צורות. עבודת איזון של הלב, חמלה ושלום פנימי הן ממש בגדר חובה בעיני, כדי לאפשר לנו לצמוח בכל תחומי החיים.

המקומות הכי חשובים לעבודה כזאת הם אלו שנראה שהכי קשה לגעת בהם. מול הילדים, בני הזוג, ההורים...

 

 

 

התמונה היא של השושלת הישירה שלי - אמא וסבתא שלי (אמא של אמא), והבנות שלי. אחד המקומות שעבודת הסליחה יכולה להיות בין המאתגרות... (רק מלשים פה את התמונה עולים לי אלף טריגרים...) אך גם המשמעותיות ביותר.

 

מי שרוצה לקפוץ שלב ביצירה ובהתפתחות האישית, באווירה שמעודדת את ההתמודדות עם תהליכים עוצמתיים שאנחנו עוברים כיוצרים,

מזמינה ל״נבחרת רוח במפרשים״ שנפתחת בנובמבר באזור פרדס חנה.

לפרטים והצטרפות, כאן.

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מוזמנים להתחבר