יצאתי לפנסיה שוב
זאת לא הפעם הראשונה.
כשניבי נולדה (היום היא כבר בת 7.5), הבנתי שאני עוצרת עכשיו, כי יש לי 2 תינוקות.
כי אני מתעוררת בלילות להניק, כי כל רגע שלי מופנה לצורך של מישהו אחר, וכשיש לי רגע לעצמי זה רגע לאישה חדשה שאני עוד לומדת להכיר. כל התשוקה שלי ליצירה הופנתה ליצירה אנושית פיזית של טיפול, תשומת לב וקשב מתמשך. זה היה מקסים וזה היה קשה. להסתובב עייפה ולא להיות רגע עם עצמי. לשכוח מה אני רוצה בכלל. לשכוח שמותר לי לרצות משהו. לא מדברים על זה הרבה, כי לרוב הורים בשלב הזה לא מעכלים את מה שקורה להם. אז יצאתי לפנסיה בשנה ההיא מתוך הבנה שעם 2 תינוקות אני במצב יוצא דופן שלא יחזור לעולם. הסכמתי להרפות לחלוטין. ראיתי שלמרות שאני עם וייב של בולדוזר, אני גם יצור עדין, ושאם אני לא תומכת בעצמי אני לא יכולה לתמוך באף אחד. נעזרתי במטפלת שהיתה באה פעמיים בשבוע להיות קצת עם הבנות ולעזור בבישול ובניקיון. עם כל הקשיים והזמן המתוק, הציצה גם הכמיהה למסלול האישי שלי שהוא לא רק כאמא. כל הזמן תססה היצירה הפנימית, הציורים צוירו בלילות, וחלומות לעצמאות כלכלית דפקו בדלת בשקט ואז חזק יותר ויותר. בשנה הזאת, כשהרפיתי, הגיע הניצוץ של העסק של ציור שיתופי ויצאו לאור קלפי המטריושקה. הציור השיתופי הפך ממשהו שאף אחד לא הכיר, שהייתי צריכה לשכנע אנשים לעשות אצלם ציור שיתופי בחינם בארוע, לסדנה מבוקשת שלימים הפכה לפעילות גיבוש יוקרתית בארגונים גדולים, בנקים, משטרה, וחברות הייטק. דרך הציור השיתופי התחברתי לאהבה עמוקה שלי - קבוצה של אנשים שפועלת ביחד. עבודת צוות ורוח התרבות שמחברת בני אדם באופן מסתורי ומרתק. אחרי שני קורסים שבהם הכשרתי מנחות ציור שיתופי שהפכו לצוות בארועים, נזכרתי וגיליתי מחדש את האהבה שלי להנחיה, שגדלה מאז יותר יותר. מעגל מלכות חי ופועם היום את האהבה הזאת, והפעם בלי ציור בכלל. פעם רק חלמתי על המצב הזה. בקרוב מסתיים המחזור של מעגל מלכות, ומסתיימים תהליכים אישיים מרגשים של אנשים שעשו פריצות דרך דווקא עכשיו, ושמו את עצמם במקום חדש בעולם, התחברו לקהל שלהם והתחילו להאיר עם הלפיד של הבשורה שלהם, שמה פה דוגמה לאחד מהם: סופי - אסף בן משה, שף יוצא דופן שהקים קורס בישול של 30 ימים, בקבוצת פייסבוק שהצטרפו אליה כבר 500 אנשים תוך פחות מחודש. הכניסה בינתיים ללא עלות, אז אם אתם בעניין של בישול עם ערך מוסף, קפצו פנימה לראות מה הולך שם. אני גאה באנשים המיוחדים שפגשתי בדרך הזאת ומודה על האמון שלהם ועל התמיכה של המסתורין בדרך המשותפת שהלכנו יחד. יש גם את הכוכבים האמיצים שממשיכים ללכת איתי גם כשאני כביכול בפנסיה :) כמובן יש גם את הקבוצה של "ספר הלב - קבוצת התפתחות שנתית" שממשיכה לפעול. אז מה, זה הסוף? כן ולא. עצרתי כי הגיע הזמן, אחרי שנים אינטנסיביות של פעילות, ויצאתי לפנסיה כדי לראות את החיים מחדש, לנוח, להתאזן. הפעם לא הייתי צריכה ללדת, אלא פשוט ככה, מתוך הבנה שזה השלב. משהו נגמר, ואני פתוחה להפתעות מהמסתורין. משהו חדש מתחיל להגיח: הגשמאניזם - קבוצות הגשמה מתוך אמון בחזון ושיתוף פעולה עם הדרך. בקרוב ❤ נ.ב בינתיים, שלא תתגעגעו יותר מדי, פתחתי את ההקלטה של ההדרכה שהכתה הכי הרבה הדים, ל3 ימים בלבד: "איך לבחור במה להתמקד כדי להרוויח גם בזמן של אי ודאות"